למפור
המלך ג'ורג' 30, תל אביב
מה בתפריט?
אז זהו, שלא כל המנות באמת היו במציאות, כנראה חלק מחבלי ההרצה.
(סליחה ומחילה על הצל שלי ושל הפלאפון)
באנו לא מאוד רעבים (טעות הפעם)
הזמנו סלט ויאטנמי עם טופו.
מקסים. באמת. מתוק-חמוץ-חריף-מלוח ועם זאת, לא מרגיש יותר מדי.
הרבה טעמים ביחד, ביס ממש מענין.
הכל היה טרי ואפילו שאני לא תמיד אוהבת פירות בסלט, האשכולית היתה ממש במקום.
עוד זווית:
ועוד אחת עם האשכולית הצעירה והרעננה:
קציצת תרד ושיטאקי.
מגיע עם אורז שלא צולם.
תרד זה כמעט תמיד טעים. הקציצה עדינה עדינה, ממש רכה בפנים.
והמעטה מעט שרוף מדי בעיני, קצת פוגע בטעם.
במבט ראשון שברי האגוזים נראים לא קשורים (בטח למי שגדל על קציצות תרד אחידות ורכות)
אבל זה דווקא משתלב לא רע.
הרוטב דומיננטי מאוד, נראה לי שזה הלמון גראס. אבל הוא טעים ומצליח לחפות על הטעם הטיפה כבד של התרד השרוף במעטה.
העלים הטריים לא נמסים לתוך עצמם (ציטוט ממנה אחרת בתפריט, אולי השריד האחרון לאייל שני)
שנדבר רגע על הצלחות? מה נסגר?
מניחה שהתקלה אירעה רגע לפני ההגשה.
אני רוצה להאמין שאם זה היה קורה לי הייתי חוזרת למטבח ומצלחתת על צלחת נקיה.
הלכה התמונה.
באטר טופו מסאלה.
כמה חריף ככה טעים.
חריף שורף. של הודו, לא פחות.
(גם הוא מגיע עם אורז שלא צולם)
קשה להפסיק לאכול, הטופו עשוי בול, אפונה לא סמרטוטית ועם טעם חזק של אפונה.
רוטב מעולה והקשיו והכוסברה בדיוק במינון הנכון.
הרגשה של חו"ל.
לא נשאר מקום לקינוח (כאמור, לא באנו ממש מורעבים)
ואני גם לא זוכרת מה באמת היה בפועל לקינוח.
האם נחזור? כן בכיף. אבל אולי אחרי ההרצה.